ייפוי כוח מתמשך
עד לאחרונה (בטרם תיקון 18 לחוק שנכנס לתוקף ביום 29,3,16) המענה שניתן לאדם שמצבו המשפטי התדרדר (מחמת קושי שכלי או נפשי) היה מצומצם ומסורבל בירוקרטית,
תחום דיני העבודה נוגע בחיים של כולנו. בין אם אנחנו עובדים ובין אם מעסיקים, אנחנו קשורים ביחסי עבודה כלשהם לאורך מרבית שנות חיינו.
מכוח יחסי העבודה שאתם קשורים בהם יש לכם חובות וזכויות, אשר למרבה הצער עובדים ומעסיקים רבים כלל אינם מודעים אליהם. לכן בעיקר במקרים של סכסוך עבודה, אך גם בשלב שלפני החיכוך בין הצדדים חשוב להתייעץ עם עורך דין עבודה המנוסה בתחום. הן על מנת להבין את המצב המשפטי, הן על מנת לוודא מהן הזכויות והחובות שלכם, והן על מנת למנוע סכסוכים מיותרים במקום העבודה בו אנו מבלים את מרבית שעות היום.
לחצו לפנייה לייעוץ עם עו”ד המתמחה בדיני העובדה
ייחודיותו של התחום קשורה גם בריבוי החוקים, צווי ההרחבה, ההסכמים הקיבוצים, התקנות והחוזים וכן ריבוי הערכאות והמוסדות האמונים על השמירה עליהם. מכיוון שמדובר בתחום כה רחב רצוי לפנות לעורך דין דיני עבודה מנוסה על מנת שיוכל לטפל בעניינים מורכבים אלה ברגישות ובמקצועיות הנדרשת מתוך היכרות עם כלל ההסדרים הקבועים בחוק.
מחפשים סיוע מעורך דין עבודה? אנחנו הכתובת!
בפנייה למשרדנו, תזכו לייצוג של עורכי דין מנוסים ומיומנים, המאמינים במציאת פתרונות מחוץ לקופסה, בניהול הליך התואם את צרכיו הרחבים של הלקוח, במתן מעטפת מקצועית בכל התחומים הנדרשים אשר עליהם יכול ההליך המשפטי להשפיע.
לחצו לקריאת ההמלצות לקוחות משרדנו
תחום דיני העבודה התפתח לאורך השנים ממצב בו למעסיק היתה זכות מוחלטת לעשות כרצונו בעסקיו (פררוגטיבה ניהולית). הייתה לו האפשרות למכור את העסק לרבות את העובדים בו למעסיק אחר כ”עסק חי”, לנייד כוח אדם בהתאם לצרכי העסק, לפטר עובדים שאין בהם תועלת בצרכים המשתנים של העסק, לקבוע את השכר בהתאם לכוחות השוק ולהפחיתו ללא הודעה מיוחדת.
דיני העבודה ומגמות נוספות של השנים האחרונות עורכים איזון בין כוחו של המעסיק ובין זכויות האדם של עובדיו מתוך הבנה שהתפקיד ומקום העבודה מגדירים פעמים רבות את האדם, נותנים לו ערך עצמי ומתוך הערכה של ההון האנושי המשקיע את מלוא מרצו וכשרונו במקום עבודתו.
בהתאם הוסדרו מספר הסדרים הקובעים את האיזון הצדדים: חוקקו חוקי עבודה הכוללים זכויות מינימום עליהן לא ניתן לוותר אף לא בהסכמת העובד; הותקנו תקנות וצווי הרחבה לחוקים לכלל העובדים במשק; הוספו צווי הרחבה לתחומי עיסוק ספציפיים ובינהם תחומי הבניין, הנקיון, השמירה, התעשייה, רשתות השיווק ועוד ועוד; נפסקו הלכות מחייבות המטילות אף הן חובות וזכויות שונות; והוקמו טריבונאלים וערכאות הדנות ביחסי העבודה.
שינויי החקיקה התכופים וכן חוסר הידע של מעסיקים עלולים להעמידם במצב של הפרת זכויות מינימום, ובשל כך אף מול תביעה או אכיפה הן מנהלית והן פלילית של חוקי העבודה, וכן במצב של נחיתות ראייתית כאשר כבר מוגשת תביעה כזו.
כדי למצוא את הדרך בסבך מומלץ להיוועץ בעורך דין דיני עבודה מקצועי ומנוסה שיוכל לעזור לכם להבין בצורה קלה וברורה מהן החובות ומהן הזכויות שלכם בין אם אתם עובדים ובין אם מעסיקים.
החלטתם לפנות לעו”ד עבודה? צרו עמנו קשר:
✔️ למשרדנו ניסיון עשיר בניהול סכסוכי עבודה מחוץ ובתוך כותלי בית הדין לעבודה.
✔️ טיפול אגרסיבי ואפקטיבי המביא בחשבון את השלכותיו של ההליך המשפטי.
✔️העמדת ארסנל כלים רחב ובחירת האפשרות המועדפת יחד עם הלקוח.
✔️ בקיאות בדיני העבודה ובענפים משיקים תוך מתן שירות משלים – הכל במקום אחד.
✔️ ייצוג מקצועי ושירות לכלל צרכיו של הלקוח.
✔️ עבודה במתכונת משתנה ובתיקים המתאימים על בסיס הצלחה.
למשרדנו נסיון רב בתחום דיני העבודה הן בייצוג מעסיקים והן בייצוג עובדים בתביעות, גישורים, ניסוח חוזים, עריכת תחשיבים, עריכת חוות דעת משפטיות, ייעוץ שוטף, ייצוג בכתבי אישום על העסקה שלא כדין, ערעורים על החלטות משרדי הממשלה וליווי בהליכים מול המוסדות השונים.
עד לאחרונה (בטרם תיקון 18 לחוק שנכנס לתוקף ביום 29,3,16) המענה שניתן לאדם שמצבו המשפטי התדרדר (מחמת קושי שכלי או נפשי) היה מצומצם ומסורבל בירוקרטית,
אנו עובדים במהלך חיינו הבוגרים תוך דאגה לפרנסתנו ולפרנסת משפחתנו. מדי חודש בחודשו אנחנו משלמים דמי ביטוח (פרמיות) לחברות הביטוח על מנת לקבל כיסוי למצב
כדבר שבשגרה רובנו עושים שימוש יום יומי בדרכים ובכבישים בארצנו, כנהגים, כנוסעים או כהולכי רגל. לעיתים מתרחשות תאונות דרכים בהם מעורבים נפגעים, שסובלים מנזקי גוף, ומתוצאות
כולנו נזקקים מעת לעת לטיפול רפואי במטרה לשמור על בריאותינו, אך לעיתים במהלך הטיפול הרפואי נגרם למטופלים נזק גופני. נזק כזה יכול להתממש בשל פעולה רפואית
במהלך חיינו אנו נדרשים לשלם תשלומים חודשיים למוסד לביטוח לאומי מתוך רציונל למדיניות רווחה שנועדה לייצר רשת הגנה לכלל הציבור לשעת צרה. אולם אנו ערים