מי מאיתנו לא היה מבקש להבטיח את עתידו הכלכלי? הרי רובנו עובדים לא רק בשל הרצון העז לפתח קריירה או להתפרנס, אלא גם כדי לתכנן את הביטחון הכלכלי שלנו ושל ילדינו. עם תכנון נכון עתיד כלכלי יכול להיות בהיר וברור יותר עבור לא מעט אנשים כיום, אך את העתיד הרפואי, ככל הנראה, איש מאיתנו לא יידע לנבא או לתכנן. בשל כך מדינת ישראל הקימה את המוסד לביטוח לאומי האמון בין היתר על מתן סיוע לאזרחים לאחר גיל הפרישה. סיוע הנכלל תחת חוק סיעוד לקשישים. למרבה הצער, לא מעט אזרחים בני הגיל השלישי אינם מכירים את תנאי הזכאות לעמידה תחת החוק ואילו זכויות הזכאות הזו מקנה.
מדוע נחקק חוק סיעוד לקשישים?
כמעט עשרים אחוזים מבני הגיל השלישי יזדקקו לטיפול סיעודי, והחל מגיל 77 האחוזים עולים, בכמעט עשרה אחוזים יותר! בשל כך חוקקה ממשלת ישראל בשנת 1988 את חוק הסיעוד לקשישים, אשר מבקש להעניק לחולים סיעודיים ולרבות אזרחים בני הגיל שלישי מנעד רחב של כלים אשר ישפרו את אורך חייהם. אחת הסיבות לכך היא כי מרבית החולים הסיעודיים נותרים במצב הסיעודי בין ארבע עד חמש שנים בממוצע, ובשל כך מדינת ישראל מפנה משאבים כדי לסייע בטיפול ארוך ומורכב. מספר השנים עולה משמעותית כאשר ברקע מדובר במצב קוגניטיבי.
חשוב לדעת כי מקרים סיעודיים עלולים להתקיים בנסיבות שונות, כאשר קשישים נמצאים בקבוצת סיכון יחסית גבוהה ביחס לשאר האוכלוסייה. אנשים רבים סובלים ממחלות כרוניות כמו סכרת או לחץ דם גבוה, ובגיל המבוגר אף היחלשות טבעית של העצמות בגילאים אלו, זו עלולה להוליד שלל פציעות שיובילו למקרים סיעודיים זמניים או קבועים. כמו כן, כאמור, מקרי סיעוד כוללים גם מחלות הפוגעות ביכולות הקוגניטיביות כמו דמנציה ואלצהיימר. כדי לקבל את הזכויות שכולל החוק ישנם מספר קריטריונים והגדרות שיש לעמוד בהן.
מי זכאי?
בעת חקיקת חוק סיעוד לקשישים הוגדר גם מי יהיו אלו אשר יהיו זכאים לזכויות השונות, בשל כך התנאי הראשון הוא אזרחות ישראלית. בין אם מדובר בתושב ישראל שהגיל לגיל פנסיה או אזרח אשר חלה/נפצע והגיע לכדי מצב סיעודי. יחד עם זאת על האזרח לשהות בדיור מוגן או בבית, כלומר אם המבוטח גר בביתו או בדיור מוגן הוא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
עם זאת חולים סיעודיים השוהים בבית חולים גריאטרי או מוסד וההוצאות הן על חשבון גופים ציבוריים, לא יהיו זכאים לגמלה. תנאים נוספים לזכאות יכללו כמובן קצבאות נוספות ברשותו של הזכאי, החל מקצבה לשירותים מיוחדים או נכות כללית (למי שמתחת לגיל הפרישה), נפגעי עבודה, כמו כן גם מקבלי קצבאות ממשרד הביטחון או כל גוף ממשלתי אחר.
תנאי מרכזי נוסף: מבוטח הזקוק לעזרתו של אדם אחר בביצוע פעולות יומיומיות בבית (להתלבש, להתרחץ, לאכול, לטפל בהפרשות, ללכת בבית וכדומה), או שזקוק להשגחה בביתו למען בטיחותו ואלה הסובבים אותו.
פרמטר נוסף אשר ישפיע על הזכאות לגמלת הסיעוד יהיה כמובן מבחן ההכנסה, אשר ייעשה בהתאם להכנסתו של הגמלאי, כמו הכנסות פנסיוניות כאלו ואחרות. במקרים בהם שני בני הזוג זכאים לגמלת סיעוד, החישוב ייעשה בצורה אישית ולא על פי הכנסות משק בית משותף.
רמות לגמלת הסיעוד
חוק סיעוד לקשישים אמור להעניק מספר רמות של סיוע עבור אזרחים הסובלים ממצב סיעודי, כאשר מצבים אלו נאמדים על פי "ניקוד תלות" הנע בין 2.5 נקודות עד ל10.5 נקודות. ניקוד זה נקבע באמצעות מבחן ADL, בכל הקשור לניקוד הרי שדירוגן של הנקודות קובע בעצם את גובה התגמול החודשי ואת השירותים הנוספים. כך למשל הרמה הראשונה של גמלת הסיעוד נקבעת באמצעות ניקוד של 2.5 עד 3.5 נקודות, אשר מזכה בכ- 5.5 שעות טיפול שבועיות.
כמו כן רמת גמלת סיעוד 2 תחול מניקוד של 3.5 עד 4.5 ותכלול כעשר שעות טיפול, עם זאת החל מרמת גמל 3 ועד לרמת גמל 6 ניתן לשלב העסקה של מטפל זר ואתחלק מנקודות הגמול ניתן להמיר לשעות העבודה של המטפל. רמת גמל 3 תהיה כ-4.5 עד 6 נקודות ובה ניתן לקבל כ-17 שעות טיפול (14 מתוכן לעובד זר), רמת גמל 4 תהיה 6.5 עד 7.5 נקודות והיא תעניק כ-21 שעות טיפול וכ-18 שעות טיפול לעובד זר. רמת גמל 5 תהיה מניקוד של 8 עד 9.5 ובה ניתן לקבל כעשרים ושש שעות טיפול ועשרים ושתיים שעות טיפול, כשרמת גמל 6 תכלול 30 שעות טיפול וכ-26 שעות עבור העסקת עובד זר. יחד עם הנקודות ניתן לקבל עוד מנעד שירותים, החל מביקור במרכז יום לקשיש, מוצרי ספיגה ועוד. והחל משנת 2018 הזכאים לקצבת סיעוד, יכולים להמיר את שעות הטיפול בתשלום בהתאם להחלטת הגורמים המטפלים ותנאים נוספים.
סיווג תפקודי של זכאים לגמלות הסיעוד
במטרה לענות על ההגדרה של חולה סיעודי, על מבקש הגמלה לעמוד במבחן ADL אשר ייבחן שש פעולות בסיסיות. פעולות אלו נעות החל מניוד בצורה עצמאית, להתלבש בצורה עצמאית, להתקלח, לקום/לשבת, שליטה בסוגרים ויכולת לאכול או לשתות בצורה עצמאית. מבחן זה נעשה מטעם המוסד לביטוח לאומי ובעזרת נציגיו, כמו כן עבור חולים סיעודיים הסובלים ממחלות דמנציה/אלצהיימר ייעשו בדיקות שונות.
בדיקות אלו יבקשו לבחון יכולות שפה, הבנה, התמצאות בזמן או במקום וכמובן זיכרון בנוסף יבחנו מידת המסוכנות של החולה לעצמו ולסביבה והצורך בהשגחת הזולת.
הגשת הטפסים לביטוח לאומי לפי חוק הסיעוד
הגשת תביעות לביטוח לאומי והתנהלות עם טפסים עלולות להיות מורכבות . בעת ההגשה יש לוודא לא מעט פרטים טכניים, החל מקיומם של מסמכים רפואיים, אישורי הכנסות ועד להתאמת הבקשה במידה ומבקש הגמלה מתגורר בבית אבות או במוסד כזה או אחר. ההמלצה היא לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בהגשת תביעות סיעוד ולהבטיח מימוש מלא של הזכויות שלכם בהתאם לחוק הסיעוד. עורך דין רועי לייכטמן הינו איש המקצוע המתאים לליווי שלכם בכל ההליך- הינו בעל ניסיון רב שנים ועשרות סיפורי הצלחה ותוצאות בשטח.