כל מה שחשוב לדעת על מוסדות לתשישות הנפש

תשישות נפש היא מצב מורכב מאוד בשלל היבטים. בנוסף, זהו מצב שיכול להיות מסכן חיים. בהתאם הפתרון היעיל ביותר עבור מי שסובל מירידה תפקודית משמעותית עקב בעיות קוגניציה הוא מוסד ייעודי. בעמוד זה תמצאו מידע מפורט על מוסדות לתשישות נפש – מוזמנים להיעזר בו כדי לעזור ליקיריכם לקבל טיפול והשגחה מיטביים.

כיצד מוגדרת תשישות נפש?

ההגדרה של תשישות הנפש היא חוסר יכולת להתנהל באופן עצמאי עקב ירידה קוגניטיבית משמעותית. עקב היכולות הקוגניטיביות הירודות נמנעת ההתנהלות העצמאית של האדם: אובדן התמצאות במרחב ובזמן, וזיכרון שדעך. כתוצאה מכך האדם עלול לצאת מביתו ולא לדעת איך לחזור אליו, גם אם הלך למקום קרוב (למשל לסופרמרקט הסמוך לביתו). דוגמה נוספת לסכנה ממשית היא אדם שלא לוקח תרופות חיוניות מפני שהוא כלל לא זוכר שהוא אמור לקחת תרופות. שיפוט לקוי הוא נזק נוסף שמוביל למצב שבו האדם זקוק להשגחה מתמדת.

הפגיעה הרגשית שנגמרת עקב תשישות נפש

הבסיס לתשישות נפש הוא כאמור ירידה קוגניטיבית. חשוב להדגיש שבמקרים רבים מתווספת לכך פגיעה רגשית. בחלק מהמקרים מתפתחת חוסר אכפתיות עד אדישות קיצונית לסביבה, כולל לבני אדם קרובים (בין השאר בגלל חוסר היכולת לזהות אותם). במקרים אחרים עלולה להתפתח דווקא תוקפנות, מפני שהאדם חושד כי מנסים להזיק לו. תופעות נוספות הן דיכאון, הפרעות השינה ואי שקט. מוסדות לתשישות נפש מסייעים בהרגעת האדם.

איך מאבחנים תשישות נפש?

לא קל לאבחן תשישות נפש, ובפרט לא בשלבים הראשוניים שלה. הסיבה לכך היא שבלא מעט מקרים האדם המפתח דמנציה מכחיש את הירידה הקוגניטיבית ומנסה להסתיר אותה. זאת בניגוד לתשישות הגוף, הבולטת לעין, לא תמיד אפשר לזהות בוודאות את המתרחש בתוך המוח שלנו. בהתאם אבחון תשישות נפש נשען על ניסיון רחב. הסמכות המקצועית המתאימה היא רופא גריאטרי או פסיכוגריאטר. קבלת האדם לאחד מאותם מוסדות לתשישות נפש תלויה באבחון מקצועי מפני שמדובר במקומות שמיועדים אך ורק לאוכלוסייה זו (יש כמובן בתי אבות עם מספר מחלקות, ובמקרה כזה המיון למחלקת תשושי נפש מחייב גם כן אבחון רלוונטי).

המאפיינים הייחודיים של מוסדות לתשושי נפש

מוסדות לתשישות נפש מיועדים כאמור אך ורק לפלח אוכלוסייה זה (שבשנים האחרונות גדל בשיעור ניכר, בעיקר לנוכח העלייה המתמשכת בתוחלת החיים). מוסדות אלה מפוקחים על-ידי משרד הבריאות באופן הדוק יחסית, מפני שהם מספקים מענה לבעיה בריאותית מהותית. הדגש החשוב ביותר במוסדות אלה הוא השגחה צמודה, 24/7, וכן איסור על יציאה מבית האבות על-מנת שהאדם לא ילך לאיבוד.

השירותים שמעניקים מוסדות לתשישות נפש

המרכיב המרכזי בשירות של המוסדות המיועדים לתשושי הנפש הוא כאמור השגחה צמודה. בנוסף ישנם במוסדות אלה מטפלים ומטפלות שתפקידם הוא לסייע לאדם לבצע את כל הפעולות היומיומיות. כמו כן ניתנים שירותים המוגדרים כפרא-רפואיים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול באמנות ועוד, בהתאם למצב הספציפי של כל תשוש נפש. חשוב להדגיש שלמרות הירידה הקוגניטיבית מוצעות לתשושי הנפש גם פעילויות חברתיות.

מי מממן את עלות השהות במוסד לתשושי נפש?

מדינת ישראל מסייעת לממן את עלויות השהות של תשושי נפש במוסדות הייעודיים עבורם. חשוב להדגיש כי הסיוע – או כינוי המקובל, "קוד" – לא ניתן באופן אוטומטי אלא על סמך מבחן הכנסה (לאדם, לבן/בת הזוג ולילדים מגיל 21 ומעלה). דרך נוספת לקבל עזרה במימון השהות היא הפעלת ביטוח סיעודי, אם יש כזה כמובן. בהקשר זה חשוב לציין שלעיתים חברות הביטוח מנסות להתחמק מתשלום, ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה. יחד עם זאת חשוב להדגיש שבסופו של דבר האחריות היא של המשפחה.

איך מקבלים סיוע במימון?

על-מנת לקבל את הסיוע, במקרים שבהם ישנה זכאות לכך, נדרשת הגשת בקשה ללשכת הבריאות באזור המגורים של תשוש הנפש. לבקשה חובה לצרף טופס מידע רפואי תפקודי שמולא על-ידי רופא/ה ואח/ות (במהלך החודש האחרון). חוות דעת הכרחית נוספת היא של עובד/ת סוציאלי/ת, וכמו כן יש לצרף סיכום של כלל המידע הרפואי. לאחר הגשת הבקשה – בלשכת הבריאות עצמה, במייל או באתר של משרד הבריאות – יגיע לביתו של תשוש הנפש עובד סוציאלי או אח מטעם לשכת הבריאות. השלב הבא הוא כינוס ועדה של לשכת הבריאות, והיא זו שמחליטה אם האדם זכאי ל"קוד". ניתן לערער על החלטת הוועדה, וגם במקרה כזה סיוע של עורך דין מומחה תביעות סיעוד עשוי להיות ההבדל בין הצלחת הערעור לבין השארת ההחלטה המקורית כפי שהיא.

איך לבחור מוסד לתשושי נפש?

ברחבי הארץ פזורים באופן טבעי לא מעט מוסדות לתשישות נפש. השיקול הראשון לבחירה ביניהם הוא המיקום הגיאוגרפי: מומלץ להעביר אדם תשוש נפש למקום שבו קרובי המשפחה יוכלו לבקר אותו לעיתים קרובות ככל האפשר. השיקול השני הוא איכות השירות, וכדי להעריך את הרמה של כל מוסד כדאי לדבר עם קרובי משפחה של תשושי הנפש ששוהים בו. גם מספר אנשי הצוות בכל נקודת זמן הוא שיקול רלוונטי, מפני שתשושי נפש זקוקים כאמור להשגחה ולתשומת לב מסביב לשעון. הכותב הינו עו"ד רועי לייכטמן, עורך דין ביטוח סיעודי מומחה