החיים מציבים בפנינו אתגרים רבים שאינם תמיד צפויים. אנשים שואפים בדרך כלל לחיים בריאים בהם הם יכולים לעבוד, להתפרנס, לבלות, לגדל משפחה וכן הלאה. אך ישנם אירועים לא צפויים בחיים שמשנים את הסטטוס שלנו. ישנן סיטואציות שבהן גבר או אישה עובדים, עוברים סיטואציה רפואית משמעותית, שגורמת להם להגיע למצב של נכות כללית שכבר לא מאפשרת להם להמשיך ולהתפרנס בכבוד כפי שעשו עד אותו אירוע. ההגדרה של נכות כללית על פי החוק, מתייחסת למצב שבו תושב ישראל, שעבר את גיל 18 אבל עדיין אינו בגיל פרישה, יכול להיות זכאי לתנאים מיוחדים וקצבת נכות בעקבות הנכות שלו. בדרך כלל, מה שמוביל לסיטואציה הזו היא מעורבות בתאונת דרכים, מחלה קשה או אירוע רפואי כלשהו שמוביל לקשיים רפואיים או נפשיים משמעותיים לתפקודו של האדם. כאשר אדם מוגדר כנכה, הוא יכול לפנות לביטוח לאומי ולגורמים נוספים כדי למצות את הזכויות שלו, לפעמים, אדם מתחיל ממצב נכות מסוים ועובר החמרת מצב נכות כללית מה שגורם לו לבחון מחדש את הזכאות שלו. נפרט על המצבים השונים.
תוכן עניינים
החמרת מצב נכות כללית – מתי זה קורה?
אז כפי שציינו מצב נכות כללית הוא מצב שבו אדם מגיע למצב בו הוא כבר לא יכול להתפרנס כפי שהצליח עד כה. בשלב זה בדרך כלל פונים לתביעה של ביטוח לאומי כדי לקבל דמי נכות כללית ולהצליח לגשר על הפער של ההכנסה שנפגעה. ביטוח לאומי בוחן כל בקשה בפני עצמה ומגדיר מי זכאי לקבל קצבת נכות כללית, באיזה גובה, לכמה זמן וכן הלאה. החוק מגדיר אחוזים שונים של נכות שמשפיעים על גובה הקצבה וגם את השפעת השכר, מספר התלויים, המצב המשפחתי וכן הלאה. כדי לקבל את הזכאויות השונות עוברים בביטוח לאומי ועדות רפואיות שמטרתן לקבוע את רמת הנכות באחוזים ואת השפעתן על תחום העיסוק של האדם הספציפי.
יחד עם זאת, עם הזמן, החמרת מצב נכות כללית עלולה לשנות את תמונה המצב של אותו האדם והוא עלול להזדקק ליותר קצבה. כדי להגיש בחינה מחדש בעקבות החמרת מצב נכות כללית, יש לעמוד במספר תנאים- לדוגמה חלפו לפחות 12 חודשים מאז הבדיקה האחרונה של אחוזי הנכות, שרופא מוסמך של ביטוח לאומי קבע שאכן קיימת החמרת מצב נכות כללית ועוד. חשוב לדעת, שבמקרה וניגשים לבדיקה מחודשת עקב החמרת מצב נכות כללית, ביטוח לאומי גם עלול לבחון מחדש את המקרה ולהוריד את אחוזי הנכות במקום להעלות אותם. לכן, כדאי להתייעץ עם בעלי מקצוע כמו עורכי דין המתמחים בנושא של החמרת מצב נכות כללית לפני שניגשים לתהליך, על מנת שהתנאים הקיימים לא יפגעו.
האם ישנם מצבים בהם ביטוח לאומי דורשים הערכה מחדש של מצב הנכות?
ברוב המקרים אנשים לא יודיעו על דעת עצמם כי חל שיפור במצבם הרפואי ובכך יובילו להורדת הקצבה שלהם. ביטוח לאומי יכולים לדרוש וליזום בחינה מחדש של הסטטוס הרפואי במקרים ספציפיים בהם צפוי שיפור בעקבות טיפול רפואי שיכול להוריד את אחוזי הנכות שהוגדרו, או, אם התגלו פרטים בהיסטוריה הרפואית שלא היו גלויים או ידועים בעת קבלת ההחלטה ומשפיעים על תוצאות הועדה הרפואית.
למה שווה לבקש לבחון מחדש את אחוזי הנכות במקרה של החמרה?
כפי שציינו, הקצבה של נכות כללית שמתקבלת משתנה בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעים בועדה של ביטוח לאומי. החוק מגדיר את הסכום המקסימלי לקצבה, כאשר ישנו עדכון, אחת לתקופה, בגובה הסכום. מי שמוגדר באחוזי הנכות המקסימליים יתכן ויהיה זכאי לקבל את מלוא הסכום, אבל מי שמוגדר באחוזים נמוכים יותר יקבל אחוז יחסי גם מהקצבה. אם אדם לדוגמה חולה סכרת וקיבל בעבר 40 אחוזי נכון וכיום מצבו החמיר, הוא זכאי לגשת שוב לוועדה (במידה ועומד בתנאים של הגשת בקשה מחודשת שציינו מקודם) ולנסות ולהגדיל את אחוזי הנכות שלו.
במידה ויגדלו אחוזי הנכות ככל הנראה גם קצבת הנכות תגדל. לכן, אם יש חדש להחמרת המצב הבריאותי אפשר לגשת שוב לתהליך התביעה מול ביטוח לאומי. כמו בתביעה הראשונית, גם כאן כדאי לאסוף באופן מסודר את כל המסמכים המוכיחים את השינוי במצב הרפואי. גם בהגשה מחדש של תביעה לביטוח לאומי יש תהליך בירוקרטי מורכב של ועדות רפואיות, איסוף מסמכים וכן הלאה, לכן מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בהגשת בקשות לנכות כללית ואף מתמחה ספציפית במצבים מסוג זה של החמרה במצב הנכות.
אז אם אתם זקוקים לשיחת ייעוץ עם עורך דין מומחה תוכלו לפנות עוד היום לעורך דין רועי לייכטמן, אשר מתמחה בניהול תביעות נכות כללית גם במצב של החמרת המצב של החולה הסיעודי. עורך הדין ילווה אתכם בתהליך מ-א' ועד ת' ויעזור לכם לממש את זכויותיכם המלאות.
צרו קשר או השאירו פרטים וטופס ונחזור אליכם בהקדם.
שאלות נפוצות
– החמרה בנכות כללית מתייחסת להחמרה או עלייה בחומרת הנכות הקיימת לאורך זמן.
– גורמים כמו הזדקנות, היעדר טיפול רפואי מתאים, מאמץ גופני ומצבים רפואיים מסוימים יכולים לתרום להחמרה של נכות כללית.
קודם כל פניה לעורך דין לניהול קצבת נכות.
ניהול החמרה של נכות כללית כרוך לרוב בפנייה לטיפול רפואי קבוע, מעקב אחר תוכניות טיפול, התאמת סביבות מגורים לצרכים משתנים ושמירה על אורח חיים בריא.